יום הסגד: בין מסורת, זהות להשראה יומיומית

יש רגעים בשנה שמצליחים להזכיר לנו מי אנחנו באמת ויום הסגד הוא בדיוק הרגע הזה, נקודת מפגש בין עבר להווה, בין מסורת עתיקה לבין דרך אישית והשראה יום יומיומית. הסגד שנחגג במשך דורות על ידי קהילת בית ישראל מבטא כמיהה לאחדות, להתחדשות רוחנית ולחיבור מחודש לערכים שמחזיקים אותנו יחד. זהו יום של עלייה לא רק פיזית להר אלא עלייה פנימית, התבוננות, חשבון נפש, אמונה ותקווה.

צולם ע"י בני וודו, ארמון הנציב, ירושלים, 2009

למה מציינים את יום הסגד ?

יום הסגד נחגג כ-50 יום לאחר יום הכיפורים, ביום כ"ט בחשוון כפי שמצוין  בספר עזריה ונחמיה שהעם כולו התכנס, צם והתפלל כחלק מטקס של חידוש הברית עם ה' ועד היום קהילת בית ישראל ממשיכים במסורת זו להתכנס ביום מיוחד זה, להתבונן פנימה, לערוך חשבון נפש אישי ולהתקרב מחדש לאמונה ולרוחניות. יום זה הוא יום של טהרה וצום יום של בקשה לקרבה ושל חיבור עמוק לשורשים ולמסורת בנוסף מה שמעצים את היום הזה היא העובדה שבמהלך הדורות במיוחד בתקופות של רדיפות ומלחמות הסגד שימש לקהילה עוגן של זהות ודרך לשמור על הקהילה מאוחדת ולכן היום הזה מקבל גם משמעות של שמירה על הזהות והאמונה וכמה כוח יש בשמירת מסורת וערכים.

הפן האישי שלי

עבורי, הסגד הוא הרבה יותר מטקס עתיק הוא רגע שבו אני מרגישה התחברות פנימית עמוקה למי שאני ולשורשים שמלווים אותי. בכל שנה כשהיום הזה מתקרב אני מרגישה את הקריאה לעצור, להקשיב ולהיזכר במסע שעברו הדורות שקדמו לי ושהביא אותנו עד לכאן. אני מרגישה מחדש את העוצמה של החג, התפילה, השירה, הרגעים שבהם הקהילה כולה עומדת יחד ומביעה את הכמיהה לחידוש הברית. זהו יום שבו אני עוצרת, מקשיבה ומרגישה חלק ממשהו גדול- מסורת, זהות, אמונה וחיבור שלא נעלם, אלא הופך חי יותר בכל שנה.

הסגד עבורי הוא גם הזדמנות להתקרב לזהות שאולי לפעמים מתעמעמת בתוך כל הרעש של החיים המודרניים. הוא מחזיר אותי לבסיס, למשפחה, לאמונה ולהודיה.