אם תסתכלו מסביבכם ברחוב או בפיד של הטיקטוק, תרגישו שחזרנו בזמן לתחילת שנות ה2000. מכנסי דגמ"ח נמוכים, משקפי שמש צבעוניים עם עדשות שקופות והרבה נוסטלגיה אסתטית שוטפים את המרחב הציבורי. אבל מה שגורם לטרנד ה-Y2K (Year 2000) להיות חזק כל כך הוא לא רק הבגד עצמו, אלא החיבור העמוק למוזיקה ולזהות שעיצבו את העשור ההוא. הפסקול שעיצב את המראה: בין הרחוב ליוקרה אי אפשר לדבר על האופנה של תחילת המילניום בלי להזכיר את ה-R&B והפופ ששלטו במצעדים. המוזיקה והאופנה היו בלתי נפרדות באותה תקופה, ו

מה שהתחיל כצורך בסיסי בשימור תסרוקות, הפך לסמל תרבותי שלא מחכה לאישור מאף אחד. האבולוציה של פריט ששינה את חוקי המשחק. . הדוראג הוא לא "טרנד". הוא לא גימיק של מעצבים, והוא בטח לא רק "מטפחת". הופעתו על המסלולים של Louis Vuitton או Prada היא לא התחלה של משהו חדש, אלא שיא של סיפור שנכתב ברחובות הרבה לפני שהפלאשים של המצלמות הגיעו לשם. השורשים: פרקטיקה לפני הכל לפני הסטייל, היה הצורך. הדוראג נוצר כדי לשמור על השיער - על ה-Waves, על הצמות, על המסורת. בקהילה השחורה, השיער הוא הכל וה

Real Life Styling: כשסטייל פוגש את היום-יום ?ניתוח המלתחה האישית והרחוב כמעבדה של זהות, למה הסטייל הכי מעניין קורה דווקא מחוץ למסלולים אסתטיקה של רחוב: הנוסטלגיה של ה-90s הסטייל הכי חזק הוא זה שלא מתאמץ, זה שקורה בטבעיות ברחוב. שנות ה-90 הן לא רק טרנד, הן הזיכרון של החופש שהיה פעם. השימוש בגזרות באגי ואוברסייז הוא לא רק עניין של נוחות - זו הצהרה. כשמסתכלים על הסטייל הזה ביומיום, רואים איך פריטים שמרגישים "גדולים" יוצרים נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. זה סטייל בועט, נוסטלגי ומלא

המניפסט: אופנה כחופש יצירתי .אופנה היא לא רשימת קניות או טרנדים מחייבים, היא הזדמנות יומיומית לביטוי עצמי .לניצול המלתחה הקיימת ויצירת לוקים שאי אפשר להתעלם מהם ALSETE המדריך של אופנה היא לא סט של חוקים נוקשים, והיא בטח לא "מה שאומרים לנו ללבוש". עבורנו, אופנה היא מגרש משחקים שבו כל פריט בארון – מהג'ינס הישן ועד לשמלה הפשוטה - הוא פוטנציאל להצהרה אופנתית. את לא צריכה לקנות משהו חדש כדי להיות בסטייל: את צריכה לדעת לשחק עם מה שכבר שלך. 1. שוברים את המונוכרום: אל תפחדי מצבע